הנפש. הגוף. השלם. והטיפול בהם דרך הרפואה הסינית העתיקה
אתחיל בסיפור:
"סלימה גידלה לבד את שמונת ילדיה בכפר בקוואי.
בעלה- כהן דת מוסלמי, נפטר מהכשה של נחש ממבה בשעה שסיקל אבנים בחלקת הקסווה שלו. כאשר נשים מייללות באו לבשר לה את הבשורה, סלימה הבינה מיד שהשטן הוא שהמית את בעלה כחלק מהמאבק הנצחי בין הטוב לרוע שבעולם.
סלימה פירנסה היטב את ילדיה. כאשר ביקרתי לראשונה בכפר עם הקליניקה הניידת, הילד הקטן כבר נגמל, וכבר למד לחפור באדמה הרטובה ולשלוף משם את התולעים מהמחילות שלהן. סלימה גם נודעה בכפר כרודת-הדבש המופלאה מכולן.
היא מצאה בקלות את כל המחבואים של דבורי הבר, היתה מכניסה את זרועה החשופה לחללים בגזעי העצים, ושולה את החלות נוטפות הדבש.
נשות הכפר העריכו את הפיקחות והמסירות שבעזרתן העבירה סלימה את ילדיה מעונת גשמים לעונה היבשה שבאה אחריה, והלאה לעונת גשמים נוספת, כנקבת צבוע הנושאת את גוריה בשיניה.
אבל כל המעשים האלה לא הספיקו לבני משפחתה של סלימה. לדעתם, אשה בודדה המפרנסת את ילדיה לבד, עלולה למשוך אחריה שמועות מכוערות. אמנם, גבר עלול גם להפוך לנטל על כתפי ה של סלימה כמו ערימה כבדה של עצי הסקה, בעיקר אם הוא שותה ג'ין כמו מים, מהמר, או משחד נשים צעירות לשכב איתו ( והיו לא מעט גברים כאלה בקרב המוסלמים באיזור - המאגר הטבעי של חתנים עבור סלימה). סלימה לא התנגדה לאחיה הגדולים. היא הניחה להם למצוא עבורה גבר.
החתונה היתה אמורה להערך מיד לאחר חג הקורבן. אלא, שביום החג, שותקה לפתע זרועה של סלימה.
האחים, הביאו אותה אל הכוהנת המקומית, אבל כל הטקסים לא גירשו את השדים. החתן המבועת ביטל כמובן את הנישואין, כי ידוע שגבר שמתחתן עם אשה האחוזה שדים-מתחייב לא רק כלפיה, אלא גם הופך לעבד לאותם השדים. השיתוק בזרועה של סלימה נעלם מעצמו לאחר כמה שבועות, והאחים מצאו לה חתן אחר. אבל ממש לפני החתונה-שוב שותקה זרועה של סלימה והידלדלה כמו כנף שמוטה.
הפעם, נסעו לבירת המחוז אל כוהן דת מוסלמי שמגרש את הרוחות הרעות, אך גם כישוריו לא הועילו לסלימה, והחתן נטש את הבקתה שלה. כאשר זרועה נרפאה, הפעם לאחר חודשים רבים, האחים היו זהירים יותר.
הם בחרו בחתן דובר שפת הג'ונגה, פיתו אותו במתנות, וגם חילקו מתנות לאלים המקומיים שישמרו על אחותם. ולכן, מאוד הופתעו כאשר ממש לפני החתונה-הזרוע שותקה בפעם השלישית, והפעם השיתוק לוווה בהתכווצויות של השרירים.
בפעם הזו, לקחו האחים את סלימה לרופא המערבי המופיע בכפרם פעם בחודש.
סלימה הניחה לשלושת אחיה לספר לי את השתלשלות המחלה, מביטה באדישות בכפות רגליה, כאילו האחים מספרים לי על אשה זרה. באותה האוטומטיות היא נשכבה על המזרון והניחה לי לבדוק אותה.

הבדיקה העלתה תוצאות מוזרות:
טונוס השרירים של זרועה השמאלית הפגועה- היה תקין בדיוק כמו טונוס השרירים של זרועה הימנית התקינה. גם הרפלקסים של שתי הזרועות היו תקינים ושווים. אבל בכל זאת סלימה לא הצליחה להזיז את זרועה השמאלית. לפי הבדיקה- הכל תקין,
ולפי התנהגותה של סלימה-היא משותקת. ההסבר הדינמי נראה ברור מאליו - דרכה הלא מודעת של סלימה העצמאית להתנגד לנישואין הכפויים, ולגברים הזרים שנכפו עליה - היתה שיתוק.
רק לעיתים נדירות פירוש חכם ונכון של תסמין-מביא להחלמה מיידית.
במהלך טקס הריפוי, סלימה היתה נקייה משדים, והבטחתי לה שהקשר בין בואו של חתן לחייה, לבין השתלטותם של השדים על גופה ניתק לחלוטין. מעתה, תוכל לבחור חתן מבלי שגופה ייחלש עד כדי כך. סלימה נרפאה לאיטה.
בכל יום התחזקה זרועה עוד קצת, עד שכעבור חודש, הראתה לי בגאווה כיצד היא אוחזת את ילדה הקטן בכף זרועה השמאלית ומניפה אותו באוויר.
סוף הסיפור
סלימה נישאה לבחיר ליבה, 2 ידיה בריאות, והיא חזרה לשגרה למסעותיה ביער."
מתוך הספר "רופא לבן אלים שחורים" מאת ד״ר אורי שוורצמן
זהו סיפורו של רופא ישראלי שהתמחה בפסיכיאטריה, ועבד במשך שנים ביערות הגשם של גאנה. בבסיס הספר עומדת ההנחה, כי גישות טיפוליות שונות יכולות להתקיים יחד, ומותר ורצוי להן להיות מושפעות זו מזו כדרך להעשיר את עצמן ואת המטפלים והמטופלים הנעזרים בהן. (מבוסס כמובן על סיפור אמיתי)
בחרתי להביא את הסיפור הזה מכמה טעמים:
1. הסיפור מוכיח שאנשים הם אנשים. לא משנה מהיכן באו, מהו צבע עורם, ומהי שפתם ותרבותם.
לכולנו יש גוף ונפש, פנימיות וחיצוניות, רגשות ורגשות מודחקים, ותגובות דומות.+ תפקיד המטפל- לנתב את הדרך לכל אחד לפי שפתו ודרכו, ולהגיע אל הלב של הבעיה ואל ליבו שלו.
2. הידיים על פי הרפואה הסינית משוייכות ללב (מדובר במערכת הלב האנרגטית ולא באיבר האנטומי). הלב נחשב ברפואה הסינית לקיסר. שליט הממלכה כולה (הגוף).
ה"קיסר" שידע בצורה כל כך מתוחכמת להתמודד עם הכפייה וחוסר הברירה- מוכיח עד כמה משולבים השניים ( הגוף והנפש).
הגוף מגיב לשינויים בנפש העדינה של האדם, ומייצר סימפטומים שנועדו להביא אותנו לטיפול על מנת לטפל בשורש הדברים.(בדיוק כמו שנורת האזהרה ברכב נועדה להתריע על תקלה ולהביא את הרכב למוסך).
האיבחון על פי רזי הרפואה הסינית העתיקה- יודע לדייק את שורשם של הדברים, ועל פי האבחנה נבנה "פאזל" מרובה בחלקים שנותן תמונה ממבט–על על האדם המטופל, בעזרת ה"פאזל" הזה נוצר דיוק בטיפול, ומשם הדרך סלולה לשיפור בבריאות הפיזית והמנטאלית.
בפילוסופיה הסינית ישנה משמעות רבה לכל מה שמתרחש וקורה בטבע, ולהשפעות ושיקופן על האדם.
על פי הפילוסופיה הסינית -האדם הוא חלק בלתי נפרד מהיקום, ולכן כל תופעה המתרחשת ביקום משפיעה על האדם, כמו גם שהמחזוריות של הטבע מקבילה למחזוריות הפנימית שלנו.
בטיפול גם הזמן העונתי נלקח בחשבון.
לדוגמא: חודשי הסתיו עוסקים בהכלה, קבלה, התכנסות פנימה ואיזון.
ולכן בחודשי הסתיו למשל, נעודד את המטופל להקשבה פנימה, להתבוננות פנימית ועשיית חשבון נפש.
נעודד את המטופל לעשות סוג של "תשליך" של כל מה שירצה ויסכים לוותר עליו בחייו על מנת לפנות מקום ליצירה של משהוא חדש, על מנת לאוורר את הפנימיות, על מנת לעשות סדר בחיים – בדיוק כמו שקורה בטבע בסתיו:
העלים נושרים מהעץ על מנת לפנות מקום להתחדשות שתבוא באביב.
הטיפול מתבצע בדיקור במינימום של מחטים, בהכוונה על פי אורח חיים המסונכרן לטבע לעונות ולשעון הביולוגי, בהכוונה תזונתית על פי התזונה הסינית, ובשיחה.