רפואה סינית מדוייקת לכאבי הגוף ומכאבי הנפש והלב
054-9368080

אלטרואיזם והצורך בריצוי

כאשר נרצה לזקק את הנתינה שלנו לכדי נתינה מדוייקת לאחר (לפי היכולת האמיתית שלנו לתת ובו זמנית לשמור גם משהוא לעצמנו) – חשוב יהיה שניזכר במושג אלטרואיזם.

אלטרואיזם- דאגה ומסירות לזולת, עד כדי נכונות להקרבה עצמית עבור הזולת.
מי שעושה זאת בטבע למשל זו דבורת הדבש.
דבורת הדבש פועלת באלטרואיזם כאשר הינה נכונה להקריב את הצורך שלה בצאצאים על מנת לטפל בצאצאיה של המלכה.

עשיית מעשה טוב למען הזולת ללא קבלת תמורה הוא חשוב וערכי , אך גם לו חייבים שיהיו גבולות הטעם הטוב.
ישנם אנשים שהצורך המוטמע בהם בריצוי טבוע בהם עוד מילדות.
הרבה פעמים מדובר בבכורים שעול ה" ילד הטוב" היה על כתפם במהלך השנים , והם הטמיעו את ההתנהגות המרצה בתוכם על מנת להתאים את עצמם לציפיות שהיו מהם.
אצל אחרים , זה פשוט עניין של אופי.
יש לי כבוד רב לערכים , ולעשיית מעשים טובים אבל - ריצוי יתר הוא דפוס מכלה.
הוא מכלה את המשאבים של האדם , בדרך כלל האדם המרצה לא מוערך ולא מקבל את הגמול הראוי לו , הוא מכלה את המשאבים שנועדו להזנתו הוא , והוא (הריצוי ) פחות מועיל ויותר מזיק .
אדם מרצה חושש לסרב לבקשות של האחר , ופעמים רבות מוזן ממודל שגוי:
המודל השגוי מחבר ריצוי ל-דרך מניעה מפני אובדן או נטישה
מודל שמחבר התנהגות מרצה עם השגת וקבלת אהבה
ריצוי לצורך קבלת יתר תשומת לב וכ"ו.
ככל שהאדם שקוע בדפוס כך הוא חושש לסרב לאחר , מרגיש רגשות אשמה קשים שמנהלים אותו , וסובל מייסורי מצפון.
פעמים רבות בקליניקה כאשר יש זיהוי של תכונת ריצוי אצל מטופל (או ע"י תובנה של המטופל עצמו , או באבחנת התבוננות ע"י המטפל) חשוב יהיה לחזק את הפנימיות של האדם.
ישנה נקודת דיקור מדהימה שנקראת- " חיזוק הפנימי" / " כל החוזק שבפנים".
הסינים ידעו שהקשרים בין הפנים והחוץ הדוקים , וזיהו שכאשר הפנימיות חלשה ולא מאפשרת תפקוד תקין – עלולות לצוץ בעיות פיזיות גופניות במערכת שקשורה אל החלק המוחלש.
וכך – הגיעה אליי לקליניקה אשה שנושקת לגיל 50 , ותלונתה בעיות בעיכול.
סובלת מריפלוקס , צרבות , חוסר בתאבון ויציאות רכות ולא סדירות.
באבחון עלה בין השאר מאוד חזק - הדפוס המרצה.

האבחנה שלי היתה שהריצוי שטבוע בה משתקף בבעיות העיכול שלה:
חוסר הגבולות שלה במקום הפנימי כלפי הרצונות האמיתיים שלה וביטולם מתוך ריצוי , משתקף אחד לאחד עם חוסר הגבולות בתוך מערכת העיכול:
ריפלוקס וצרבות – אין גבול ברור לכיוון של הצ'י של הקיבה ולכן הוא יכול להתהפך ולעלות למעלה במקום לרדת מטה כפי שצריך לעשות באופן טבעי ,
אין גבולות ברורים למי שאחראי על מיצוק הצואה ולכן היא רכה במקום להיות מוצקה,
ואין גבולות ברורים במנגנון הרעב – ולכן הוא משתבש ומופיע חוסר תאבון.
חוסר הגבולות הזה מקורו במקום חלש.
אסטרטגיית הטיפול שלי היתה קודם כל – חיזוק הפנימי שלה.
עבודה פנימית שמובילה לחוזק , כוח פנימי , יציבות , חיזוק המקום שמחזיק את כל כובד המשקל.
ברובד האנרגטי על פי הפילוסופיה הסינית – מקום זה נקרא אדמה.
המקום שמאפשר עיגון , מקום בטוח שמהווה יסוד חזק לכל מה שנבנה עליו.
הטיפול כלל דיקור במחט אחת.
נקודת הדיקור שנבחרה נקראת – חיזוק הפנימי.
טיפול במחט אחת נחשב לחזק מאוד , ממוקד מאוד ,ומדייק לגוף בצורה מקסימאלית את כוונת המטפל. כאשר האבחנה מדוייקת – הגוף מגיב בצורה מיטבית לדיקור.
ואכן-
הטיפול לא נגע במערכת העיכול של האשה, לא נדקרו נקודות שקשורות באופן ישיר לריפלוקס, לצרבות לתאבון או לבעיות עיכול.
הנקודה נדקרה עם כוונה לחזק את המטופלת בהיבט הפנימי שלה , בחוזק הפנימי שלה שיוביל בסופו של דבר לשבירת הדפוס המרצה שלה. זו היתה הבעיה האמיתית שלה.
הניראות של הבעיה / המופע של הבעיה התבטא בבעיות עיכוליות , אבל זו לא היתה הבעיה העיקרית.
לאחר הטיפול הזה ,קודם כל חזר לה התאבון. החלו ניצנים של שינוי בהתנהלות שלה , שתפסו תאוצה אחר כך והשתפרו מיום ליום:
לאט לאט התחזקה , למדה לומר לא , למדה להקטין את ייסורי המצפון ורגשות האשם כשסירבה לרצות , וכדרך פלא בעיות העיכול שלה הלכו והתפוגגו לאיטן עד שנעלמו כליל.
כששואלים אותי מטופלים האם ניתן לטפל בבעיות עיכול דרך דיקור , אני עונה שבעיות עיכול זה שם מאוד מאוד כללי.
הסימפטומים השונים לא מעידים על הבעיה. הם רק סימפטומים.
השורש המהותי - הוא זה שחשוב.
אם הייתי מטפלת באותה אשה בגישה מסורתית שמתייחסת לעיכול שלה- אולי היתה הקלה , או אפילו מיגור של הבעיה לזמן קצר – אבל ברגע שהשורש לא טופל – זה לא היה מחזיק מעמד זמן רב.
הטיפול בשורש הבעיה חשוב ומהותי , והבנת המורכבות שלנו – בני האדם על כל הרגישיות והרבדים הכרחית על מנת לטפל בצורה מיטבית בצורה שבה הפתולוגיה בוחרת להיחשף.
ריצוי יתר הוא מקום שורשי עמוק שמהווה קלקול. דפוס של ריצוי עלול להתבטא לא רק בהיבטים התנהגותיים , אלא גם בערוצים הגופניים והנפשיים.
גם במקום הזה יש חובת איזון:
• להעניק ולתת לזולת במידה
•  לא להסכים לתת כשלא רוצים או יכולים
•  לתת ולהעניק לאחר אך לא על חשבונך
• לא לפתח ייסורי מצפון אם לא נתת מספיק
• לזרוק את רגשות האשמה ולדעת שהנתינה ללא גבולות לא מודדת את ערכך , לא קונה אהבה וחיבה , לא קונה הערכה.
• אהוב את עצמך כפי שאתה , הערך את עצמך בזכות איכויות שלך האופי והערכים שלך , ואל תכלה את עצמך עבור אף אחד.
חזור לדף המאמרים >>