איחוד והפרדה הם מושגים עמוקים מאוד בהבנה הפילוסופית של החיים, הבריאות , האיזון , חוסר האיזון , החולי , המצב הרגשי, והמצב הפיזי של האדם.
אם נסתכל לרגע על הרמה הבסיסית והפשוטה על מנת להבין - רמת המקרו –
וניקח יממה כדוגמא שתמחיש לנו את ההבדלים- נוכל להבחין ב- 2 מצבי צבירה בתוך יממה:
1.מצב של איחוד –
שמתרחש בשעות הלילה- זמן שמזמן התבוננות ועיבוד של כל מה שקרה לנו במהלך היום, מנוחה ושינה, קרקוע וקילוף של כל מה שהיה מיותר לנו ביום שחלף, והיטענות מחודשת.
2. מצב של הפרדה-
בשעות הבוקר- לאחר זמן הטעינה המחודשת הניקוי האנרגטי והיצירה המחודשת של חומרי ההזנה החיוניים - מגיע זמן ההיפרדות.
זמן ההיפרדות הוא בשעות היום- הזמן בו אנו פעילים , עובדים , יצירתיים.
ההיפרדות בשעות היום מתוך האיחוד של הלילה צריכה להתרחש ללא תקלות , בזרימה מוחלטת וללא קשיים.
נושא האיחוד וההפרדה נידונים בקליניקה ברבדים השונים.
החל מהרובד הבסיסי של רמת היין והיאנג, דרך הייצוגיות שלהם בתוך הדופק , דרך השכבות האנרגטיות המערכתיות בגוף , וכלה בהלך הרוח שלנו וברובד הנפשי- רגשי.
בשלב האבחון בקליניקה , פתולוגיה ספציפית של מטופל תיבחן גם בכלים האלו , והרובד של היכולת להתכנס לאיחוד , או להיפרד ממנו תיבדק ותטופל במידת הצורך.
בהסתכלות על התנהלות רגשית-
יש בקירבנו המון אנשים שהם רק סגורים , שהם בלתי חדירים , ובלתי מחוברים , מכונסים ללא יכולת לצאת מהאיחוד. קושי בהבעת רגשות , שליטה מוחלטת וחזקה מדי על עצמם , החזקה של הדברים פנימה , וקושי ביכולת לצאת להיפרדות.
מצב כזה יכול להיות במצבים של פגיעה , טראומה , קושי מאוד גדול בחיים , חוויה של נטישה , מקום ראשוני שלא מאפשר לאדם להיות מי שהוא באמת (מסיבות אלו ואחרות).
כאשר מגיע מטופל שכזה לקליניקה , ונרצה לחולל בו שינוי מהותי ( מעבר לכאבי הברכיים,המיגרנות או האינסומיה) , יש חשיבות רבה לזהירות במקום של הפתיחה בטיפול.
הפתיחה חייבת להיות מותאמת לאדם שנמצא על מיטת הטיפולים.
הפתיחה חייבת להיעשות בגלים קטנים , צפופים אך נחושים שלאט לאט יעשו סירוקלציה במרחב , ומטבעם יגדלו ויכסו שטח פנים רחב היותר המותאם ליכולת של המטופל להכיל את הפתיחה באותו זמן נתון.
החוכמה היא ללמד את הצ'י של המטופל להיפתח מבלי לעשות זאת בבת אחת -על מנת שהשינוי יהיה מותאם ( בדיוק כמו שכשרוצים להכין קרם שוקולד , ומרתיחים שמנת מתוקה ושמים בה מטבעות שוקולד .על מנת שיווצר הקרם- לא בוחשים בסיבובים גדולים - כי אז לא יהיה איחוד בין החומרים ולא יווצר הקרם.
על מנת שהשוקולד יימס כהלכה ויתמזג לקרם חלק ומושלם בתוך השמנת - יש לבחוש מנקודת האמצע בסיבובים קטנים , ולחכות בסבלנות עד שהקרם מתחיל להתהוות במרכז וגדל וגדל במעגלים עד שכולו מתהווה).
החוכמה בלחולל שינוי- לחולל אותו בגלים קטנים וצפופים על מנת לפתוח בהתאמה ליכולת של המטופל להצליח להתמסר לזה..
אותו כנ"ל לגבי מטופלים שאאבחן בעיה ביכולת שלהם לאיחוד.
מטופלים שקשה להם להתכנס ,קושי לישון , להיטען , חרדות ופחדים ללא יכולת שליטה בהם –אנשים שחיים רק או בעיקר ברובד של ההפרדה.
אנשים שיש להם קושי בהתבוננות פנימית ובכינוס , וחיים רק "בחוץ".
האיסוף של המטופל במקרה הזה חשוב והכרחי על מנת להשיג איזון ובריאות.
ועל מנת לסיים בחיוך- שיר שמצאתי ללא כותב- כך שלצערי אין לי אפשרות לתת את הקרדיט למי שכתב אותו:
כשאני הולך לישון
החדר הולך לישון
המיטה הולכת לישון
השידה הולכת לישון
האור הולך לישון
חוט הלהט של המנורה
הולך לישון
ורק אמא- עומדת במטבח
שוטפת כלים.
איחוד והפרדה
חזור לדף הבלוג >>
אם נסתכל לרגע על הרמה הבסיסית והפשוטה על מנת להבין - רמת המקרו –
וניקח יממה כדוגמא שתמחיש לנו את ההבדלים- נוכל להבחין ב- 2 מצבי צבירה בתוך יממה:
1.מצב של איחוד –
שמתרחש בשעות הלילה- זמן שמזמן התבוננות ועיבוד של כל מה שקרה לנו במהלך היום, מנוחה ושינה, קרקוע וקילוף של כל מה שהיה מיותר לנו ביום שחלף, והיטענות מחודשת.
2. מצב של הפרדה-
בשעות הבוקר- לאחר זמן הטעינה המחודשת הניקוי האנרגטי והיצירה המחודשת של חומרי ההזנה החיוניים - מגיע זמן ההיפרדות.
זמן ההיפרדות הוא בשעות היום- הזמן בו אנו פעילים , עובדים , יצירתיים.
ההיפרדות בשעות היום מתוך האיחוד של הלילה צריכה להתרחש ללא תקלות , בזרימה מוחלטת וללא קשיים.
נושא האיחוד וההפרדה נידונים בקליניקה ברבדים השונים.
החל מהרובד הבסיסי של רמת היין והיאנג, דרך הייצוגיות שלהם בתוך הדופק , דרך השכבות האנרגטיות המערכתיות בגוף , וכלה בהלך הרוח שלנו וברובד הנפשי- רגשי.
בשלב האבחון בקליניקה , פתולוגיה ספציפית של מטופל תיבחן גם בכלים האלו , והרובד של היכולת להתכנס לאיחוד , או להיפרד ממנו תיבדק ותטופל במידת הצורך.
בהסתכלות על התנהלות רגשית-
יש בקירבנו המון אנשים שהם רק סגורים , שהם בלתי חדירים , ובלתי מחוברים , מכונסים ללא יכולת לצאת מהאיחוד. קושי בהבעת רגשות , שליטה מוחלטת וחזקה מדי על עצמם , החזקה של הדברים פנימה , וקושי ביכולת לצאת להיפרדות.
מצב כזה יכול להיות במצבים של פגיעה , טראומה , קושי מאוד גדול בחיים , חוויה של נטישה , מקום ראשוני שלא מאפשר לאדם להיות מי שהוא באמת (מסיבות אלו ואחרות).
כאשר מגיע מטופל שכזה לקליניקה , ונרצה לחולל בו שינוי מהותי ( מעבר לכאבי הברכיים,המיגרנות או האינסומיה) , יש חשיבות רבה לזהירות במקום של הפתיחה בטיפול.
הפתיחה חייבת להיות מותאמת לאדם שנמצא על מיטת הטיפולים.
הפתיחה חייבת להיעשות בגלים קטנים , צפופים אך נחושים שלאט לאט יעשו סירוקלציה במרחב , ומטבעם יגדלו ויכסו שטח פנים רחב היותר המותאם ליכולת של המטופל להכיל את הפתיחה באותו זמן נתון.
החוכמה היא ללמד את הצ'י של המטופל להיפתח מבלי לעשות זאת בבת אחת -על מנת שהשינוי יהיה מותאם ( בדיוק כמו שכשרוצים להכין קרם שוקולד , ומרתיחים שמנת מתוקה ושמים בה מטבעות שוקולד .על מנת שיווצר הקרם- לא בוחשים בסיבובים גדולים - כי אז לא יהיה איחוד בין החומרים ולא יווצר הקרם.
על מנת שהשוקולד יימס כהלכה ויתמזג לקרם חלק ומושלם בתוך השמנת - יש לבחוש מנקודת האמצע בסיבובים קטנים , ולחכות בסבלנות עד שהקרם מתחיל להתהוות במרכז וגדל וגדל במעגלים עד שכולו מתהווה).
החוכמה בלחולל שינוי- לחולל אותו בגלים קטנים וצפופים על מנת לפתוח בהתאמה ליכולת של המטופל להצליח להתמסר לזה..
אותו כנ"ל לגבי מטופלים שאאבחן בעיה ביכולת שלהם לאיחוד.
מטופלים שקשה להם להתכנס ,קושי לישון , להיטען , חרדות ופחדים ללא יכולת שליטה בהם –אנשים שחיים רק או בעיקר ברובד של ההפרדה.
אנשים שיש להם קושי בהתבוננות פנימית ובכינוס , וחיים רק "בחוץ".
האיסוף של המטופל במקרה הזה חשוב והכרחי על מנת להשיג איזון ובריאות.
ועל מנת לסיים בחיוך- שיר שמצאתי ללא כותב- כך שלצערי אין לי אפשרות לתת את הקרדיט למי שכתב אותו:
כשאני הולך לישון
החדר הולך לישון
המיטה הולכת לישון
השידה הולכת לישון
האור הולך לישון
חוט הלהט של המנורה
הולך לישון
ורק אמא- עומדת במטבח
שוטפת כלים.
איחוד והפרדה
חזור לדף הבלוג >>
