אם תעצמו עיניים תיווכחו שישנה ארץ של מילים.
חיות בה אינספור מילים.
בארץ המילים אין בתים ורחובות, אין אגמים יערות או שדות.
המילים מפוזרות שם באוויר , וכל מי שנכנס לשם –
יכול לקטוף מילה ולשים אותה בסל , ובתום הביקור לחבר מכל המילים שקטף משפטים שיבראו עולמות.
המילים מחכות להן באוויר , מוארות, נמצאות בגבהים שונים ,
וכל מילה שנקטפת מגיעה עם כל כובד המשמעות שהיא נושאת איתה.
בארץ המילים אין פונקציה של "מבקר מדינה" , אין שם שירות של "סינון מילים",
לא קיימת דמות שהולכת בשקט מתחת לסל ומפילה ממנו מילים שעלולות לייצר משמעות שלילית או להכאיב.
ארץ המילים היא ארץ חופשית, כל אחד יכול לקחת משם את כל המילים הקיימות ולעשות בם כרצונו.
פעמים, בעזרת המילים ניתן לייצר סולם-
סולם של מילים יציבות וטובות , מילים מחזקות, מעגנות בוטחות ומעצימות.
בעזרת הסולם ניתן לטפס ולהגיע אל שיאי הגבהים- של הרעיונות, של הרגשות, של המאווים.
ובזכות הידיעה שהמילים שמרכיבות את הסולם בטוחות-
תוכל לאפשר לסולם להחזיק את כולך,
תאפשר לתנועה להוביל מעלה את מהותך ,
תוכל לבטוח ולהאמין שכל בורג שמוטבע בשלביו- מחזיק אותך וגורם לך להיות מיוצב.
ולפעמים-
המילים מכשילות ופוגעות וקרות, מילים מחוררות פוצעות ומורידות.
ומילים- הרי בוראות עולמות....איזה עולם יוכלו לבנות? מחורר? מדמם? פצוע?
כאשר אנו קוטפים מילים בארץ המילים – כדאי שנגיע לשם עם "מבקר המדינה" מטעמנו ,
שישים לב עבורנו אם ממש בטעות שמנו בסל מילה שאינה ראויה , שריחה פגום , טעמה מר , או שכובד משקלה מוריד.
כשמוטחת לעברנו מילה שמישהוא אחר קטף בעת ביקורו –
נוכל להשתמש בפונקציה דמיונית שמצמצמת את המילה לגודל בלתי נראה עד כדי שאינה נוכחת.
אל לנו לתת למילים שמישהוא אחר קטף לברוא עולמות (שגויים) עבורנו.
הגרביטציה פועלת עלינו במישורים רבים, במישור הפיזי וודאי, אך גם במישורים אנרגטיים ורגשיים.
כובד של מילה שאינה נכונה לנו, עלול לקרקע אותנו בגסות ,
בעוד שמילה אחרת בדיוק באותה סיטואציה היתה גורמת לנו לנסוק בקלילות לגבהים.
היו מודעים, שקלו מילים ,וכבדו את הערך הלא יסולא מפז של כוחה של מילה.
