מילים נעולות

הקליניקה מהווה מיקרוקוסמוס למקרוקוסמוס, ודרכה ניתן ללמוד על דפוסי התנהגות והתנהלות  שונים, על אנשים , על האופי השונה שלהם , על מה שמניע אותם , על ההשקפות שלהם , על הדימוי שלהם בעיני עצמם או בעיני החברה, על דפוסי הפעולה בהם בוחרים לפעול , על בריאות וחולי- ועל כל הרבדים שלהם.

מדוע זה חשוב?

מאחר והטיפול הוא באדם עצמו , רצוי להכיר את מנגנוני החשיבה והפעולה של האדם על מנת להיות מסוגל להתחבר דרך אותם מנגנונים ולרתום אותם לקידום הטיפול, ולקידום האדם לעבר ריפוי.

במאמר הזה ארצה להתמקד באנשי המילים הנעולות.

 

מדובר באנשים שדנו עצמם לשתיקה (במתכוון או שלא במודע) ,דנו עצמם לחיי רגש סגורים.

אנשים שחוששים להיפגע, חוששים להתעמת עם הרגשות שלהם, או להכיר בהם, 

אנשים שמתיישרים לימין ה"prototype " (אב טיפוס) שאימצו (או שמישהו בחר עבורם) וכך יחיו את מרבית חייהם. 

אתן 3 דוגמאות בהן נזכר דפוס כזה של התנהלות , ואז נוכל לדון בהשלכות שלו:

 

1. במסגרת האוניברסיטה המשודרת על "טקסטים מכוננים של הישראליות " האזנתי לשיחה בין קובי מידן לפרופסור אניטה שפירא  על הספר : "הוא הלך בשדות" / משה שמיר 

השיחה מרתקת ומומלצת מאוד להאזנה, ארצה לדלות מתוכה את מה שקשור לנושא המאמר..

 

משה שמיר היטיב לשרטט את הדמות של הגיבור, הבן הראשון של הקיבוץ , הוריו ממקימי הקיבוץ , התגלמות ה"צבר" , בראש סולם העדיפויות שלו- הפעילות הביטחונית במדינה טרם הקמתה , איש פלמ"ח- כפי שאנו מכירים מתוך הסטריאוטיפ שיש עליו-

איש פלמ"ח הוא איש שאמון על תורת השתיקה, מאמין שאסור לגלות רגשות , אסור לחשוף את החיים הפנימיים , חיי רגש סגורים , לא מדברים על רגשות – מקומם פנימי וכך להבנתו זה צריך שיישאר...

מסור לכלל, אין חשיבה אינדיבידואלית- רק כללית חברתית.

פרופסור אניטה שפירא מציגה בשיחה הזו את הפער בין הדימוי של אנשי הפלמ"ח לבין איך שהיו באמת מבפנים ( אך מנעו מעצמם לחשוף זאת)- היא מציינת שמהעיזבונות של הנופלים התגלו מכתבים קורעי לב, שירים מלאי רגישות ורגשות, סיפורים מלאי רגש..
 

2. בשיר "גן נעול" / רחל –

"...גן נעול - לא שביל אליו לא דרך.

גן נעול - אדם. גן נעול.

האלך לי, או אכה בסלע. עד זוב דם.

עד זוב דם..."

 

רחל משתמשת בדימוי מטאפורי לתקשורת בינאישית חסומה , נעולה , חוסר תקשורת.

אין גישה לגן – אין גישה לאדם. הוא נעול וחסום , אין דרך להגיע אליו. התקשורת חסומה וגם אם מנסים להיכנס  (נסיונות עד זוב דם)- הגן נותר נעול.

 

3. דור שני לניצולי שואה.

פעמים רבות אנשי הדור השני לא מדברים וחונקים את רגשותיהם.

פעמים רבות זה יהיה כי כך ראו בבית.

יהיו כאלו שירגישו לא בנוח להרגיש , כשהם יודעים מה הוריהם עברו..

התחושה של להחניק את הרגש , ולהקהות אותו – מאוד נוכחת ומאוד חזקה ברבים מהבתים הללו.

 

מהן ההשלכות של מילים נעולות?

מהן ההשלכות של חוסר היכולת או הרצון להביע את הפנימי החוצה?

חיי רגש סגורים פוגעים בזרימה הדו סיטרית שאמורה להיות בין הפנימיות שלנו – לבין הסביבה החיצונית.

באופן טבעי אנו אמורים להיות בסוג של סירקולציה עם הקוסמוס , אנו אמורים להיות מסוגלים לספוג את השפעות הקוסמוס ולהסתנכרן בהתאם , אך מאידך -  לעשות סירקולציה הפוכה מבפנים החוצה.

כאשר אנו נמצאים בסיטואציה סופגת בלבד , ולא מאפשרים לפנימיות שלנו (בדמות הרגשות) להתמזג עם העולם החיצוני , אנו יוצרים פקק תנועה פנימי.

הרגש יוצר אנרגיה מסויימת שמשפיעה על הגוף.

אם האנרגיה הזו לא תנוהל נכון ותיתקע בגוף - תיווצר חסימה , ומכאן עלולות להופיע פתולוגיות.
 

כל רגש שנחסם בפנים עלול לייצר פתולוגיה מסוג אחר, ולהשפיע על מערכת שונה בגוף-

דוגמאות:

1. כעס- 

כעס שמודחק פנימה ואינו מנותב ומשוחרר כמו שצריך – עלול לפגוע במערכת האנרגטית של הכבד. ההשלכות יכולות להיות מסוגים שונים: עליית לחץ דם , מיגרנה , סחרחורות , פגיעה בעיכול ובתאבון , תחושה של חסימה בגרון , עיניים אדומות ודלוקות ,כאבים בצלעות, מחשבה לא בהירה וכ"ו.

2. עצב- 

עצב גדול שלא עבר תהליך של עיבוד , או שלא בא לידי ביטוי – עלול להוביל לחסימה של תנועת האנרגיה במערכת הריאות , לעודף של חום בחזה ובמערכת הריאות – ומכאן השפעה על המערכת החיסונית , החלשה של האנרגיה הכללית , עלול להיווצר שיעול , והלב עלול להיסגר.

 

קיימת חשיבות רבה במציאת המפתח המתאים על מנת לפתוח את הגן הנעול , ולביצוע סירקולציה נכונה בין מה שמתרחש בפנים לבין העולם החיצוני .

לעיתים המפתח הזה יפריד בין חולי לבריאות.

הגן הנעול שמשמש מטאפורה לאוירה של קדרות , בדידות , ומקום משולל תקשורת בריאה- 

חייב להיפתח ולהיות נגיש גם מבפנים החוצה וגם מבחוץ פנימה על מנת שיתרחש הומאוסטזיס , ושהבריאות תשכון.