על הרשע- לקראת פסח

חכם,רשע ,תם ושאינו יודע לשאול.
הימים- ימי טרום פסח.
האביב כאן כבר זמן מה , וההתחדשות ניבטת מכל פינה.
גם בקליניקה מורגשת תכונה.
תכונה של תנועה.
יש מי שמאפשר לתנועה להתכוונן מבפנים החוצה , ויש מי שדווקא לוקח את התנועה פנימה.
כל אדם והמבנה שלו, כל אדם והרגע הנתון של חייו שמפגיש אותו עם אתגרים כאלו ואחרים.
ובימים של לפני קריאת ההגדה , ולפני התזכורת של 4 הבנים ובתוכם החכם, הרשע והתם - נוצרה שיחה מעניינת בקליניקה על מהותו של הרשע.
על מהותו של המשפט- "טבע האדם רע מיסודו"
ועל מהותה של האימרה- "צדיק ורע לו , רשע וטוב לו".
ומאחר ואני אוהבת להגג , ומאחר וכל הנושא של צדק , יושרה ומוסר מושתת בי חזק מאוד ,
ומאחר ולצערי - יוצא לי לא אחת להגיח מעולמי התמים ולהיתקל ברוע וברשע -
השיחה הזו היתה לי מדויקת וחשובה מאוד.
ובעולם בו האוטופיה רחוקה מלהיות,
ובעולם בו יש גם רוע , וגם זיוף , וגם אכזריות במנעדים שונים-
אני מתעקשת לבחור מחדש בימים אלו של אביב והתחדשות בטוב.
מתעקשת לא לתת מקום לאלו שזורעים רוע והרס ,
מתעקשת להמשיך ולראות את החכם , התם וגם את זה שאינו יודע לשאול- כי מהם באה התקווה להתפתחות חיובית,
מהם באה התקווה שבכל זאת אנו שונים מהחיות.
את אלו מביננו שבוחרים בדרך הרוע - אני שמה בצד ומפנה אליהם את החמלה שבי (מודה, שלפעמים גם לה יש גבולות - לחמלה).
ובימים בהם האלימות ניבטת מכל מקום (גם האלימות הפיזית הממשית , אך גם האלימות שמצוייה בין השורות , שמצוייה במילים שלא נאמרות אך נוכחותה מלאה וקיימת באוויר -
בימים אלו-
אני מתלאת מחדש בתקווה שאלו המיעוט.
אני מסתכלת מסביבי והרוב המוחץ הוא טוב!
ואלו הן בשורות טובות לאביב ,
זהו מקור טוב לתקווה , לשמחה , ולידיעה פנימית שבסוף בסוף - ממש מבפנים- צדיק וטוב לו.
אביב פורח ומפרה , מלא בהתחדשות ובצמיחה טובה , וטרום חג שמח